כבר חשבנו שענף ההאבקות נעלם ממפת ההצלחות של הספורט הישראלי אבל יש מועדון אחד ברחובות, צנוע אבל בעל מסורת, עם מאמן מסור ומשוגע לדבר, אריאל צימקינד, שממשיך ונאבק כדי שלא נשכח את ענף הקרב העתיק והמיוחד הזה.
אחרי 14 מדליות באליפויות עולם ואירופה של כל הגילאים מאז 1997, כולל שלושה אלופי עולם, חגגו השבוע במועדון "קידום רחובות" לא פחות משתי מדליות באליפות אירופה מתחת גיל 23 שהתקיימה ברומניה, ארוע נדיר עבור מועדון אחד בטורניר אחד, מה שגרם לנבחרת ישראל לסיים במקום ה-12 הכללי מתוך 24 מדינות.
מלקאמו פטנה, רק בן 19, זכה במדליית הכסף (60 קג) כשהוא אחד הצעירים בקטגוריית הגיל של המפעל האירופי (23-), ושון נדורז'ן זכה במדליית הארד (67 קג), ובכך הצטרפו להיכל התהילה הרחובותי שמספק מדליות כחול-לבן כבר מעל רבע מאה.
צימקינד בן ה-66, יור המועדון וסגן יור איגוד ההאבקות בישראל, עלה מריגה, לטביה, והקים את המועדון יחד עם יורם ארנשטיין, עד לאחרונה מנכל מרכז הפועל. האולם היה אז במתחם אצטדיון הכדורגל של הפועל מרמורק, ובהמשך עבר למקום חדש יותר אבל תמיד ייצר כשרונות בסגנון היווני-רומי האולימפי, התחום עליו אחראי כיום צימקינד באיגוד הישראלי.
ב-1998 נפתחה סריית ההצלחות הגדולות עם זכייתו של הנרי פפיאשוילי בתואר אלוף העולם לנוער, בתחרות שהתקיימה בקהיר. כעבור שנתיים בנאנט, צרפת, שחזר איוון אלכסנדרוב את ההישג, בשנת 2000, וכעבור שלוש שנים היה זה גוצ'ה ציציאשוילי, מגדולי המתאבקים אי פעם בישראל, שזכה בפריז באליפות העולם לבוגרים. באולימפיאדת אתונה 2004 ייצג גוצ'ה את ישראל ואת רחובות יחד עם יעקב מנשרוב, שניהם היו אז בהפועל רחובות.
אבל במועדון לא מתגאים רק בפן ההישגי ובמדליות הבינלאומיות אלא גם, ואולי בעיקר, בפן החינוכי של הפעילות. צימקינד מבהיר שכבר לא מדובר רק בספורט לעולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר. "99% אצלנו צברים. אתיופים, מרוקאים, רוסים ועוד. מה שחשוב במיוחד בימים אלה לציין זה הערך של אחדות עם ישראל שהוא לנגד עינינו. כולנו משפחה אחת שחוגגת ימי הולדת לכל ספורטאי. מתאבקים שהם תלמידים טובים מסייעים לחלשים יותר בלימודים בבית הספר. בצבא, אין אצלנו ג'ובניקים. או שאתה מקבל מעמד של ספורטאי מצטיין או שאתה מתגייס ליחידה קרבית. אין באמצע".
אחת התופעות המעניינות היא הנוכחות של יוצאי אתיופיה בענף שנחשב בארץ כ'רוסי', אבל ברחובות גאים השבוע לא רק במלקאמו פטנה. סגן אלוף אירופה הטרי (23-) היה מדליסט ארד כבר באליפות אירופה מתחת גיל 15 ומתחת גיל 20, וכן זכה בארד באליפות העולם מתחת גיל 23. אחיו, אברה פטנה, דורג חמישי ביורו מתחת גיל 17 וביורו מתחת גיל 23, ואח נוסף, אמרה פטנה, סיים במקום החמישי באליפות העולם מתחת גיל 17.
צימקינד זיהה את הכשרון של האחים אותם הוא מכיר כבר מכיתה א בהיותו מורה לחינוך גופני בבית הספר ישורון שבראשון לציון, והחל מכיתה ו' דאג להם לכרטיס חופשי-חודשי בתחבורה הציבורית ולארוחת צהריים כדי שיגיעו משכונת רמת אליהו שבראשלצ, אזור לא קל בחלקו, להתאמן ברחובות. בהמשך הם כבר עברו ללמוד בחטיבת ביניים ובתיכון ברחובות כדי להיות קרובים למועדון שמזניק אותם אל כל רחבי תבל במדי נבחרת ישראל.
צימקינד: "בורא עולם עזר להם ואני אולי רק השליח".
75 ספורטאים מגיל 7 עד 23 פעילים באולם שברחוב הנביאים 8 תחת ארבעה מאמנים, וצימקינד מבקש להודות לראש עיריית רחובות, רחמים מלול, לאנשי העירייה ולמרכז הפועל, על התמיכה בפעילות. ומתי נחזור לאולימפיאדה?
צימקינד אופטימי אבל זהיר: "רק 16 מתאבקים מכל קטגוריה מעפילים למשחקים האולימפיים. בג'ודו למשל יש 35 במשקל. גם קשה מאוד להגיע דרך אירופה שהיא חזקה בהאבקות. למשל, המתאבקים שלי ניצחו שני מתאבקים ממרוקו שעברו את הקריטריון האולימפי דרך אפריקה. פריז 2024? תלוי מה נעשה קודם לכן באליפות העולם. אנחנו לא אוהבים לדבר לפני. יש פקה פקה ויש לעשות. יש לנו סכוי בעזרת השם".
